1938 במדע

רשימת אירועים מדעיים עיקריים שהתרחשו ב-1938.

אסטרונומיה

28 ביוני – מטאור במשקל של כ-450 טון התפוצץ מעל פנסילבניה, בארצות הברית. מספר רסיסים שלו הגיעו לקרקע.

ביולוגיה

22 בדצמבר – מציאת דג לטימריה, מסדרת דגי הצלקנת (Coelacanth) שקודם לכך היו מוכרים רק במאובנים בני מיליוני שנים.
נורמן פירי (Norman Pirie) ופרדריק באודן (Frederick Bawden) מצליחים לגבש וירוס, זו הייתה פריצת דרך בפענוח מבנה DNA ו-RNA

טכנולוגיה

צ'סטר קרלסון מבצע ניסוי מוצלח הראשון בהמצאתו, תהליך הצילום החשמלי (זירוגרפיה). על בסיסו בנה את מכונת הצילום זירוקס.
לסלו בירו (László Bíró) רושם פטנט על עט כדורי בפריז.

כימיה

6 באפריל – רוי פלאנקט (Roy Plunkett) ממעבדות דופונט משתמש בגז טטראפלואורואתן (C₂F₄) בלחץ גבוהה ומגלה כי בתוך מכל הברזל שהכיל את הגז נוצר פולימר שנקרא מאוחר יותר טפלון.
סינתזה של LSD על ידי אלברט הופמן.
המצאת פיברגלס על ידי ראסל גיימס סלייטר מחברת אואנס-קורנינג.
פותח שרף סינתטי קשיח בשם מלמין.
ההורמון פרוגסטרון מיוצר בתהליך סמיסינתטי על ידי ראסל מרקר (Russell Marker) מאוניברסיטת פנסילבניה, חומר מוצא משמש סטרואיד ממשפחת הסאפונינים

מדעי המחשב

קונראד צוזה משלים את בניית המחשב Z1 המשתמש בסרט להזנת פקודות וכולל נקודה צפה

מתמטיקה

פרנק בנפורד (Frank Benford) ניסח מחדש את חוק בנפורד (חוק הספרה הראשונה) שהוצג לראשונה על ידי סימון ניוקום (Simon Newcomb) כמעט 70 שנה קודם לכן.

פיזיקה

גילוי תופעת תהודה מגנטית גרעינית על ידי איזידור אייזק רבי.
פיתוח משוואת ולסוב לתיאור פלזמה המכילה חלקיקים טעונים על ידי אנטולי ולסוב (Anatoly Vlasov).
הנס בתה וקארל פרידריך פון ויצאקר (Carl Friedrich von Weizsäcker) מסבירים את המקור לאור וחום בשמש ובכוכבים כבדים יותר בעזרת נוקליאוסינתזה כוכבית מסוג שרשרת פרוטון-פרוטון ומעגל הפחמן-חנקן-חמצן

רפואה

תחילת שימוש בנזעי חשמל לטיפול במחלות פסיכיאטריות.

פרסים

פרס נובל
- פרס נובל לפיזיקה – אנריקו פרמי, איטליה, על הוכחת קיומם של יסודות רדיואקטיביים שנוצרים באמצעות הקרנת נייטרונים ועל גילוי ריאקציות גרעיניות שנגרמות על ידי נייטרונים איטיים
- פרס נובל לכימיה – ריכרד קון על עבודתו בקרטנואידים וויטמינים
- פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה – קורניי ז'אן פרנסואה היימנס - על ההסבר כיצד לחץ דם ורמת החמצן בדם נמדדים בגוף ומועברים למוח

נולדו

2 בינואר – לין קונוויי, מדענית מחשבים אמריקאית, מהנדסת אלקטרוניקה שהמציאה פטנטים בעלי חשיבות והשפעה בתחום תכנון השבבים האלקטרוניים.
10 בינואר – דונלד קְנוּת', מתמטיקאי אמריקאי, מהאבות המייסדים של מדעי המחשב.
28 בינואר – תומאס לינדל, רופא-ביוכימאי שוודי-בריטי, המתמחה בחקר מחלת הסרטן חתן פרס נובל לכימיה (2015) על מחקרו בנושא תיקון DNA.
5 במרץ – לין מרגוליס, (נפטרה ב-2011) ביולוגית אמריקנית, פתחה תאוריה אודות מקור אברוני התא האיקריוטיים הקרויה אנדוסימביוזה
7 במרץ – אלבר פר, פיזיקאי צרפתי, חתן פרס נובל לפיזיקה לשנת 2007 על גילוי תופעת ההתנגדות המגנטית העצומה המנוצלת בטכנולוגיית הספינטרוניקה ובדיסקים קשיחים בפרט.
7 במרץ – דייוויד בולטימור, ביולוג יהודי אמריקאי, חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 1975 על חלקו בהסבר כיצד וירוס מחולל גידול משפיע על החומר הגנטי של התא.
20 במרץ – סרגיי נוביקוב (Sergei Novikov), מתמטיקאי רוסי-סובייטי זכה במדליית פילדס
26 באפריל – מנואל בלום, מדען מחשב יהודי, חתן פרס טיורינג לשנת 1995 על תרומתו הרבה ליסודות של תורת הסיבוכיות החישובית ויישומיה לקריפטוגרפיה ובדיקת תוכניות.
7 יוני – אדווין סאת'רן (Edwin Southern), ביולוג אנגלי, ממציא השיטה תספיג דנ"א (Southern Blot), שיטה בביולוגיה מולקולרית לקביעת גודלו ונוכחותו של רצף DNA ייחודי
3 בספטמבר – ריוג'י נויורי, כימאי יפני, חתן פרס נובל לכימיה (2001) על חלקו במחקר על תגובות הידרוגנציה אסימטרית (זרוז כיראלי)
4 באוקטובר – קורט וותריך כימאי וביופיזיקאי שווייצרי, חתן פרס נובל לכימיה על פיתוח שיטות לזיהוי וניתוח מבנה של מקרומולקולות ביולוגיות.
23 בדצמבר – רוברט קאהן, מהנדס חשמל אמריקאי יהודי, אחד מאבות האינטרנט.